פסק-דין בתיק ת"א 25644-01-10

פתח דבר :

1.      לפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזק גוף שנגרם לתובע, מר טרביה אמין (להלן: " התובע ") עקב תאונת דרכים, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים ").

2.      על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה אירעה ביום 08/04/09, עת שנסגרה דלת הרכב בו נסע התובע מ.ר. 54-671-00 (להלן: " הרכב ") על אצבעות ידו השמאלית (להלן: " התאונה ").

3.      התביעה הוגשה נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הנתבעת "), אשר ביטחה את הרכב בפוליסת ביטוח מס' 8290915700 במועדים הרלוונטיים לתביעה.

4.      הצדדים חלוקים ביניהם הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק. ביום 29/11/10 הורה כב' השופט בולוס על פיצול הדיון, כך שתחילה תידון שאלת החבות ורק לאחר ההכרעה בה, ובמידת הצורך, תידון שאלת הנזק.

5.      בתיק נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התובע העידו התובע עצמו, מר טרביה עומר, נהג הרכב בעת קרות התאונה, מר טרביה יונס, אביו של התובע, ומר סייד אחמד לוטפי, מנהל העבודה בחברה בה עבד התובע. מטעם הנתבעת העידו מר ביבר מאלק, חוקר בחברת מסר חקירות, אשר חקר מטעמה את אירוע התאונה ומר סייד אחמד ספואן, מעבידו של התובע עובר לתאונה.

תמצית טענות התובע :

6.      התובע, יליד 1988, טען כי כתוצאה מהתאונה הוא הובהל לבית חולים גליל מערבי בנהריה, שם עבר בדיקות וטיפולים שונים ואובחנה אצלו קטיעה טראומטית של קצה אצבע 2 ביד שמאל ובוצעו לו שטיפה וחיטוי והוא קיבל טוקסואיד ואושפז לצורך טיפול ניתוחי. במהלך אשפוזו הוא עבר בהרדמה DIGITAL BLOCK קטיעה של אצבע 2 יד שמאל ושוחרר ביום 10/04/09 עם המלצות לחופשת מחלה, מעקב אורטופד והמשך טיפול אנטיביוטי וביקורת והוצאת תפרים ביום 19/04/09.

7.      התובע טען כי מאז התאונה הוא נמצא במעקב רפואי במסגרת קופת חולים אצל רופא אורטופד, ממשיך בטיפולי פיזיותרפיה ונמצא בתקופת אי כושר. כמו כן, לטענתו, הוא סובל מהגבלה וכאבים בתנועתיות כף יד שמאל וזקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיומיות.

תמצית טענות הנתבעת :

8.      הנתבעת כפרה בעצם אירוע התאונה, מועדה ונסיבותיה וטענה כי התובע נפגע בנסיבות שונות לחלוטין מאלה להן הוא טוען וכי אין מדובר כלל במקרה הבא בגדר "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים. לטענתה, התאונה הנטענת והמוכחשת הינה תאונת עבודה ועל התובע לפנות למוסד לביטוח לאומי למימוש זכויותיו.

9.      הנתבעת טענה כי תיאור פגיעתו של התובע הינו מופרך ו/או מוגזם ו/או חסר בסיס עובדתי ו/או חסר תימוכין בכל תיעוד שהוא וכי לתובע עבר עשיר שאינו קשור כלל לפגיעתו הנטענת בתאונה. לטענתה, התובע כלל לא נפגע בתאונה ואם נפגע, הרי שפגיעתו היתה קלה וחולפת מבלי שנותרו לו כאבים ו/או מגבלות פיזיות ו/או תפקודיות ו/או נכות ו/או סימן כלשהו מהתאונה והוא שב לתפקד כפי שתפקד עובר לתאונה וכושר השתכרותו לא נפגע כתוצאה ממנה.

10.  הנתבעת טענה כי תיאור כאביו ו/או תלונותיו של התובע הינו מופרך ו/או מוגזם ו/או נובע מתחלואים ו/או מתאונות קודמות ו/או אחרות שאינן קשורות כלל לפגיעתו הנטענת נשוא התאונה ואין כל קשר בין מצבו הנוכחי לאירוע התאונה.

דיון :

11.   כלל הוא שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן, התובע המבקש להסתמך על קיומו של כיסוי ביטוחי נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליו להוכיח את קרות מקרה הביטוח. השאלה אם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו, ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות וקביעת משקלן הראייתי.

12.  רמת ההוכחה הנדרשת מהתובע בהליך האזרחי הינה הטיית מאזן ההסתברויות ומשמעותה היא שעליו להוכיח שגרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מהגרסה שכנגד, כאשר דרגת ההוכחה היא 51% (ר' ספרו של השופט קדמי " דיני ראיות").

13.  בתביעות מסוג התביעה שבפני נמצאת הנתבעת בעמדה נחותה, שכן להבדיל ממחלוקות אזרחיות אחרות בהן לכל אחד משני הצדדים יש גרסה וראיות משלו לעובדות ולנסיבות, הרי בתביעות מסוג התביעה דנן אנו ניזונים מפיו של התובע בלבד שכן הנתבעת ונציגיה לא היו נוכחים במועד האירוע הנטען, אלא רק התובע ועדיו, ככל שיש לו.

14.  מטבע הדברים התובע הינו בעל עניין ומעוניין בדבר. על כן, יש להתייחס לעדותו בזהירות הדרושה ולבדוק האם יש לה תימוכין או חיזוק כלשהו. כמו כן, יש לבחון את הגיונה של הגרסה ובין היתר, לבחון את העקביות בגרסה. ככל שישנו שינוי בגרסאות, ישפיע הדבר באופן ישיר על האמון שבית המשפט יוכל ליתן בגרסה ועל האפשרות להשתית את העובדות על סמך עדות זו.

15.  לתמיכה בגרסתו אודות נסיבות אירוע התאונה העיד התובע את מר טרביה עומר, אשר נהג ברכב בעת קרות התאונה. אולם, מעדותו של מר עומר עולה כי הוא לא ראה כיצד התרחשה התאונה, וכי לאחר שירד מהרכב הוא שמע צעקות וכשניגש לצד השני אל התובע ראה שידו מלאה בדם. (עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 5-6; עמ' 16 לפרוטוקול, ש' 29) כמו כן, עולה מעדותו ומעדותו של התובע עצמו כי מר עומר הוא בן דודו של התובע (עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 2; עמ' 6 לפרוטוקול, ש' 15) ועל כן יש לו אינטרס בתוצאות המשפט.